אניגראם

שתף |

טיפוס 3 - עלייתו ונפילתו של כוכב

פעמון האזהרה – "הערך האישי שלי תלוי בהצלחה שלי"

מאת: אסנת ידגר

 

טיפוסי 3 רואים את העולם כמקום ששופט אותם על פי הישגיהם ולא בזכות מי שהם. מתוך כך הם מכוונים באופן אוטומטי להפקת תוצאות, הצלחה והישגים.  

 

ברמה הגבוהה - "מצליחן מעורר השראה"

ברמה הממוצעת - "רודף סטטוס תחרותי"

ברמה הלא בריאה - "הנרקיסיסט המדוכא"

ברמת ההתפתחות הגבוהה, הם משתחררים מהאמונה שערכם האישי תלוי בראייה חיובית של אחרים אותם, מה שמשחרר אותם ומאפשר להם לגלות את זהותם האמיתית ואת משאלות ליבם. הם מצליחים להפריד את עצמם מהתדמית שלהם ומתחילים להתנהל באופן אותנטי ואמיתי ולהתחבר למה שבאמת חשוב להם בחיים.

הם מחזקים את הדימוי העצמי שלהם על ידי פיתוח עצמם והכישרונות שלהם, הם משתמשים במתנות שלהם (יכולת הביצוע, חריצות ואנרגטיות) להגשמת המאווים האמיתיים שלהם ולביטוי עצמי מלא, במקום בפרויקטים שכל תכליתם היא "להרשים" את העולם. 

פעמון האזהרה – "הערך האישי שלי תלוי בהצלחה שלי"

רובינו חושבים מפעם לפעם, "אם רק הייתי יכול להשיג את זה, אם רק היה לי את התואר הזה, אם הייתי מתחתן עם האדם הזה, ו אם רק הייתי מתקבל לבי"ס לרפואה - אז הייתי יודע שאני בעל ערך ומרגיש טוב עם עצמי...". עבור טיפוסי 3 זה נעשה הכוח המניע של חייהם. הם מבססים את הערך האישי שלהם על אישורים חיצוניים לביצועים שלהם. כשהם מתחילים להשוות את ערכם האישי עם רמת הצלחתם - זהו פעמון האזהרה שלהם! 

הם רודפים אחר הצלחה באופן אינטנסיבי ונחושים להגדיר את עצמם דרך הישגים מקצועיים ורכישת סמלים שונים של סטטוס - מתעודה מאוניברסיטה בעלת שם, גביע ניצחון בספורט, שעון או מכונית יקרה, או ילדים מאוד מוצלחים בעלי הישגים גבוהים - כל דבר שמצהיר : "אני אדם יוצא מן הכלל".

טיפוסי 3 רוצים את ההצלחה לא כל כך בגלל התענוגות שהצלחה יכולה לאפשר (כמו טיפוסי 7) ולא רק בגלל העוצמה ותחושת העצמאות שהיא מביאה (כמו טיפוסי 8), הם חפצים בהצלחה בגלל שהם חוששים להיעלם אל תוך תהום של ריקנות וחוסר ערך.  הפסד או כישלון בכל צורה שהיא ובכל רמה שהיא - מהווה טריגר פוטנציאלי לאותם רגשות בלתי נסבלים של חוסר ערך.

כשהם מתחילים לחשוש שהישגיהם של אחרים יאפילו על שלהם, שהמאמצים שלהם לא יקנו להם את תשומת הלב וההערכה בה הם חושקים, הם מרגישים צורך לייחד את עצמם מאחרים ע"י השגת הישגים גדולים יותר. הם חוששים שלא יבחינו בהם, אם הם לא יצליחו בגדול.

הבעיה היא שבמרוץ להשגת מה שהם מאמינים שיעשה אותם בעלי ערך, הם עלולים להיות כל כך זרים לעצמם שהם כבר לא יודעים מה הם באמת רוצים או מרגישים. "אני מצליח בזה, אבל האם אני באמת רוצה לעשות את זה?"

הם לא משיגים את ההצלחה שהם באמת רוצים, הם מניחים למישהו או משהו אחר מחוץ לעצמם להגדיר הצלחה: המדינה, הארגון, הצוות, הקהילה וכ"ו. המדדים להצלחה האישית שלהם נקבעים מבחינתם על ידי גורמים חיצוניים.

יוצר מוכשר, לדוגמה, המסוגל ליצור יצירות איכותיות, אך מקבל הזמנת עבודה ליצירה שטחית וחסרת השראה, יכול לחוש תחושת הצלחה וניצחון אם אכן עמד במדדים המסחריים שהוצבו בפניו. או מנהל מכירות בחברה מסוימת, שנמדד על פי רמת הרווחים, לא יוכל להבין מדוע מבקרים את רמת המוסר שלו? הרי הוא הביא את התוצאות הנדרשות, המדדים המוסריים לא הוצהרו בבירור בתיאור התפקיד שלו.

מגיל צעיר הם למדו לרדוף אחר ערכים וכותרות שאחרים מחשיבים, עד שאיבדו מגע עם האני האמיתי שלהם. לאט לאט הגרעין הפנימי שלהם נעלם ושאיפת הלב שלהם נותרת מאחור עד שהם כבר לא מזהים אותה.

 מי שאני = מה שאנשים רואים (התדמית שלי)

טיפוסי 3 מאמינים ש: "אני = מי שאני מופיע כלפי חוץ" ולכן הם כל כך תלויים בהכרה חיצונית. מבחינתם ההישרדות שלהם בעולם הזה, היכולת לקבל אהבה - תלויה בשמירה על תדמית מצליחה.
יש להם קושי אמיתי להבחין בין תדמית למציאות. הם חיים את התפקיד אותו הם מגלמים. הם יכולים לגלם בו זמנית את דמות המנהל, היזם, העובד, ההורה, המאהב או כל תפקיד שהוא. הם לא רואים את עצמם כמגלמים תפקידים , הם פשוט רואים אספקטים שונים של עצמם. מבחינתם הם פשוט עושים את מה שנדרש כדי להתאים לסיטואציה ולהצליח בה, להיות הכי טובים שאפשר.

כשאני שואלת אותם מי הם באמת מעבר ל"תפקיד" שלהם – הם לא ממש מבינים את השאלה. פניהם, בדרך כלל, מאבדות מבע, כמו פניו של אדם ששכח משהו חשוב אבל אין לו מושג מה... מה שהם שכחו בעצם, זה את האני האמיתי שלהם. את מי שהם באמת. הם יודעים איך לגלם את כל התפקידים, אבל הם לא יודעים איך להיות הם עצמם – הם לא יודעים מי הם, כשהם לא מגלמים אף תפקיד.

הם יכולים להזדהות כל כך עם התדמית שהם מציגים, או עם מה שהם עושים עד שהם מאבדים את עצמם. הכישרון שלהם לאמץ את התדמית שתתאים לקהל, או להזדהות עם מה שהם עושים, עלול להשאיר אותם עם חשש שמא אין להם זהות אותנטית. "אם אפסיק לעשות או לבצע, אחרים יגלו שאני "זיוף" ושבפנים אין בתוכי שום דבר".

כדי לשמר את התדמית החיצונית שלהם, הם חייבים לשכנע את עצמם שהם באמת התדמית שהם מציגים לעולם. הם חוששים שאם הם יוותרו על התדמית שלהם, אנשים יראו את החסרונות או הפגמים שלהם וידחו אותם - מה שיאשר את חוסר הערך שלהם. במילים אחרות - הם חייבים לשקר לעצמם כדי לשמור על ההערכה העצמית שלהם וכדי להניע את עצמם לעבר הישגים גדולים יותר.
 

 כשהם נופלים לרמה הלא בריאה
הם עלולים: 

· לאבד שליטה ולתת ביטוי לעוינות והזעם המודחקים שלהם.

· לחפש נקמה עבור סבל אמיתי או דמיוני.

· לנסות להביס או לפגוע בכל מי שהם מרגישים שדחה אותם.

· לגלות דורסנות כלפי כל מי שעומד בדרכם. 
 


הנפילה תבוסה או כישלון משמעותי שפגע בביטחון העצמי שלהם, יכולים לדרדר אותם לרמות הלא בריאות של הטיפוס. כדי להציל את הדימוי האמיתי שלהם הם מתחילים להונות את עצמם ואת אחרים, אומרים כל מה שיכול להרשים אנשים או לחלץ אותם מהבוץ. ברמה הזו הם כל כך נואשים לתשומת לב, שהם ימציאו כל סיפור או תסריט כדי לכסות על ההידרדרות שלהם. הם לא רוצים שאף אחד ידע באיזו צרה הם נמצאים והם מוכנים ללכת רחוק מאוד כדי להסתיר את החטאים או השגיאות שלהם ואת המתח הרגשי בו הם שרויים.

כשהם מרגישים שלא נותר דבר שיש בכוחם לעשות כדי לזכות ביחס חיובי מצד אותם אנשים שהם רוצים באישורם והערכתם, נוצר מצב אותו אני נוהגת לכנות בשם - "פשיטת רגל של האסטרטגיה". התחושה ברגעים אלה קשה ביותר. הדבר הקשה ביותר מבחינתם הוא להצטייר באור שלילי. הזהות העצמית שלהם מוחזקת בידי העולם. ברגע שהם מאבדים את "הקהל" שלהם, הם מאבדים את עצמם, מאבדים את זהותם. הם הולכים לאיבוד, כמו נשאבים אל תוך חלל ריק, ללא מטרה מוגדרת וללא שום תפקיד לגלם. הם חשים כאילו כל הקיום שלהם נעלם. הם חווים ריקנות, דיכאון וחוסר תכלית. 

במקום הזה הם מגיעים להכרה מפחידה שהחיים שלהם נבנו על בסיס חלש או אפילו שקרי. הם מתחילים לחשוש שההצלחה שלהם הינה חסרת משמעות או שהטענות שלהם לגבי עצמם אינן נכונות. אם הם מסוגלים להכיר באמת שבפחדים האלה, הם עשויים לחולל מפנה בחייהם ולטפס חזרה למעלה לרמה הגבוהה של אישיותם, שם הם מהווים מודל לחיקוי ומקור השראה לאחרים - ובאופן פרדוכסלי, מגשימים את "שאיפתם הבסיסית" להרגיש שווים ובעלי ערך. 
 

שנה גודל Powered by Bonsite ©
שנה גודל Powered by Bonsite ©
תגובות
וואו! מפחיד עד כמה זה מדויק, בהחלט מסביר את מה שקרה לדודו טופז  (לת) 1.
דנה, 05/01/2011 23:38:30
לא יאמן שסיפור דודו טופז תואם במדויק את התנהלותו של טיפוס 3, מדהים, בחיי!    2.
דפי, 05/01/2011 23:39:06
דודו טופז   3.
אורה, 05/01/2011 23:41:32
כואב כל כך מה שדודו טופז הביא על עצמו, יהי זכרו ברוך!    4.
דפי (טיפוס 4), 05/01/2011 23:42:28
תוכן מדהים ורב עוצמה...    5.
טל28, 06/01/2011 01:00:55
כמו כפפה ליד...    6.
אסנת ידגר, 06/01/2011 01:01:37
האמת העירומה    7.
aviv, 06/01/2011 01:02:14
כל מילה אמת!!!    8.
יהודה מילר , 06/01/2011 01:03:12
תודה, יהודה    9.
אסנת ידגר, 06/01/2011 01:03:59
אין לי איפה לכתוב את זה, אבל שכחתם במאמרים האלה את טיפוס 7! תוכלו להוסיף בבקשה?  (לת) 10.
., 17/04/2015 22:40:59
זה באמת מסביר את המקרה של דודו טופז  (לת) 11.
עידו, 16/03/2016 17:44:20
וזה גם מה שלצערי עלול לקרות לשי חי   12.
עידו (טיפוס 5), 18/07/2016 20:01:07
ניתוח עמוק ומבריק  (לת) 13.
מאירה ד., 04/02/2016 15:53:57
תודה, אסנת.. עזרת לי להבין את אחי!  (לת) 14.
קרני , 04/02/2016 15:57:48
שאלה   15.
אביגיל, 02/05/2018 18:38:13
אסנת ידגר
חלוצת השיטה בארץ ומייסדת המרכז הישראלי
חדשות ועדכונים
yoda hacked
כללי
שירותים
אניאגרם בארגונים
מדיה
בניית אתרים בקוד פתוח
עקבו אחרנו
2010 © Enneagram inc, All Rights Reserved