אגו מדהים ויקר שלי!!!
לפני הכל אני רוצה להודות לך, בזכותך אני מסתערת על כל מטרה, מתקתקת משימות, שועטת קדימה ובאופן כללי עם אנרגיה בוערת של עשייה בלתי פוסקת.
בזמן משבר אתה החבר הכי טוב שלי, גורם לי להיראות עוד יותר טוב, גורם לי להרים את הראש, להוריד מסך על העבר ולהסתכל קדימה, לפרק את הכל למטרות/משימות/חזון ובאופן כללי לרוץ, בזכותך אומרים עליי שאני מצליחנית, אלופה, מדהימה, שאין דבר שארצה ולא אשיג אבל...... ופה יש אבל גדול............אני מ-ו-ת-ש-ת!!!!!!
לפני שנתיים כבר התחילו הספקות שלי בנוגע למערכת היחסים ביננו, הבנתי שהדרישות שלך מוגזמות ממש, שהפכת אותי למכונת הישגים, שאתה לא רואה בעיניים, רץ מיעד ליעד ממשימה למשימה אפילו לא כאלו שממש מקדמות העיקר שהלו"ז יהיה מלא ותרגיש משמעותי!! גורם לי לוותר על עצמי, על אהבה, על חום, על זמן איכות עם משפחה וחברים. הגילויים האלו היו מרעישים עבורי.
תבין, אני לא מכונת ביצועים!!!! אני לא רוצה להתעורר בגיל 70 כשאני מותג אבל לבד לבד עם ריקנות בכל נים ונים.
אני לא רוצה אמנם לנתק את הקשר ביננו כי בכל זאת קרו וקורים גם המון דברים נפלאים בזכותך אבל אתה חייב להירגע ולהרגיע. מה שווה הצלחה אם בפנים הכל ריק? אחרי מה אני רצה?
אז החלטתי לאזן, להגיד גם לא , לקחת ימי חופש יזומים (כן, כן גם הם כתובים בלו"ז, הכל טוב), להשקיע במערכות יחסים עם האנשים שאני הכי אוהבת, להבין שלכל אחד הקצב שלו וזה שאני עובדת בטורבו לא אומר שכולם עצלנים, להקשיב לעצמי ולגוף שלי, אני לא במלחמת התשה יותר.
2020 בפתח ואני מלאה באופטימיות, למדתי לזהות אותך כשאתה מרים ראש וגם למדתי לנהל איתך דיאלוג בונה ומכבד ובעיקר למדתי ולומדת להתחבר ללב שלי.
אז תודה על מה שהיה, מה שיש ומה שעתיד לבוא.
שלך בהערכה,
חלי
חזור
