מאיפה מתחילים מכתב כזה? איך נפרדים מטבע שני? אחרי כל-כך הרבה שנים בהם גדלנו והתפתחנו יחדיו הגיע הזמן להשיל את השריון, לקחת נשימה עמוקה ולצעוד את הצעד הראשון ללא מערך הגנה ולהתמודד עם החיים כמות שהם.
אבל לפני הכל תודה לך אגו, על המוכנות להתמודד עם כל דבר שיבוא, על יכולת ההתמדה והאמונה ביכולת שלי להתוות מטרות ולהגיע אליהן, בכוחות שנתת לי להמשיך גם ובעיקר כשקשה, על חוש הצדק והמוסר שדוחף אותי לתרום לחברה ולסביבה ועל החתירה לעתיד טוב יותר.
יחד עם המתנות הללו ישנם מספר התנהגויות והשקפות אשר לא תורמות לי ויותר מזה מונעות ממני להיות מאושרת. התנהגויות המונעות מפחד ואשר לא מובילות לתוצאות חיוביות עבורי ועבור הסובבים אותי.
לכן, החלטתי לחתום על חוזה חדש לחיים והוא כולל את הסעיפים הבאים:
1. כשאעשה תוכניות – אני מקבלת שייתכן והן ישתנו בשל אירועים ו/או אנשים. שינויים בלו"ז או בדרך שהוחלטה הם אפשריים ולגיטימיים ולפעמים אפילו יכולים להיות לטובה.
2. כשארגיש זיוף, הטעיה, מרמה, יומרה, מניפולציה –אני אקח אחריות ואדאג לקדם את האינטרסים שלי בלי לצפות שמישהו אחר יעשה את המעשה הנכון. ותמיד אזכור כי הבחירה הכי גרועה תהיה להיכנס למלחמה ולהוכיח את הרמאי.
3. כשיאמרו לי מה לעשות, והכוונה לא למנהל שלי, אלא לאנשים אחרים במסגרת העבודה, וכן חברים, משפחה או סתם אנשים ברחוב- אני אתייחס לכך כאל הצעה ויש בידי הבחירה אם לעשות זאת או לא וכן להחליט באיזו דרך.
4. כשאנשים יושיטו לי יד בלי שום סיבה נראית לעין– אני אבדוק עד כמה אני יכולה להושיט בחזרה ועדיין להרגיש בנוח עם זה.
5. אני מתחייבת לגרש כל מחשבה צינית ומחשבה שיפוטית מיד לכשתעלה.
שלך בהקלה,
גלית
