|
אגו יקר,
דווקא אתחיל מהסוף.
פוטרת !
זה לא מכתב פרידה. זה מכתב פיטורין.
אתה את עבודתך סיימת כאן. אחרי שנים של התמדה ומסירות, אני יודעת שזה דורש הסברים, נימוקים וטיעונים.
ובטוח יהיה לך מה לומר, ועוד יתפתח פה דיון סוער ומתיש....
אבל החלטתי לשים לזה סוף.
עכשיו, ביום הולדתי ה 'חמסה חמסה' !! זה זמן מצוין להחלטה שכזאת.
רק אנסה להבהיר לעצמי את מי בדיוק פיטרתי כרגע.
מר ייאוש? נראה שזו לא בדיוק הכתובת.
אדון חוסר אמון? – נשמע יותר טוב.
חוסר אמון שמשהו יכול לזוז, להשתנות.חוסר אמון בעצמי, בכישרון, ביכולות, באנרגיה (התחנה הפנימית). אז כן – אתה שעשית כאן עבודה יסודית ולאורך שנים. עד כאן !זוכר איך אתה תמיד שם, כשאני זוקפת ראש, מנסה להוכיח את עצמי, את הכישרון – אתה שם מולי, מחייך בהנאה, מזלזל והורס, ממעיט ומפחית. אתה הקול שמתסיס : "חבל על המאמץ, הרי לא יצא ממך כלום" ! ואני האמנתי. – "את חלשה, חסרת חוליות. טיפשה."...
היום יום הולדתי. שבת. שבת חורפית ושמשית. הכל שקט.אתמול חגגתי. משפחתי כזה. פונקתי, מוקפת משפחה ואהבה, נושמת את כל זה עמוק בהנאה.היום הסתיים ברחבת הריקודים. המקום הכי הכי מענג. מאושרת בפנים ובחוץ. אמיתי. היום, כאן הכל מתחיל. ממשיך בלעדיך. מי שלא תהיה. זה אולי נשמע מפוזר מידי כשאין שם אחד מוגדר וברור (מי כמוני מכיר את המקום).
אם נפגש בהמשך, זה בודאי יהיה שונה.
את המשך הדיונים אולי נעשה ונשמע . כרגע, תן מנוחה.
שלך, הבוסית החדשה
אורה.
|
