|
אגו יקר שלי,
להתחיל לכתוב לך מכתב זה מוזר ביותר מבחינתי.
כל חיי חונכתי וגדלתי כאדם המביט ומסתכל על צרכי האחר. מוכן לוותר על החופש כדי שהאחר יזכה בתשומת הלב ובצורך שלו. אני קיימת בקטן. הצורך לרצות את האחרים כדי לעזור בכל מצב, למנוע עימותים, הם היו דרך חיי.משכתי תשומת לב בנתינה האין סופית שלי.
תמיד האמנתי שאין דרך אחרת. גם המקצוע שבחרתי לעבוד בו שירת את המשימה. אני למען הציבור, למען המטופלים, למען כל דורש.
כשגיליתי אותך ואת דרך פעולתך המיוחדת, אהבתי את מה שגיליתי. הצטרפת אל חיי כמדריך עזרת לי בכל חיי. הגנת עלי. אני הייתי תלמידה מצטיינת, אתה הפכת לחלק ממני. למדתי ממך שלא כדאי לי להגיד לא. הרבה שנים זכיתי בזכותך לאהבה, הערכה ואפילו הערצה מהסובבים אותי.
גם כשעברתי חוויות קשות של תקיפה ואיום, אתה היית שם כדי להגן עלי ולהצהיר, כמה השני היה זקוק לעזרה. עזרת לי גם לאטום את החוויות השונות בתוך גופי. ההגנה שלך מאוד משמעותית. למדתי שכדאי לי לתת, הכול, בלי גבול. למדתי ממך שאסור לכעוס כי כעס הוא גורם מפריד ומרחיק ואני לא רוצה להיות רחוקה מאיש, גם אם הוא פוגע בי.
תמיד הרגשתי נזקקת, אדם ללא יכולות לעצמאות. ללא ביטחון עצמי, לא יכולה לטפל בעניינים שלי, גם אם הבאתי תעודות. בעניינים של אחרים תמיד טיפלתי. אני הייתי השתקנית והבכיינית, הרגשנית וחסרת הערך העצמי. למדתי ממך איך לשתוק ולעשות רק מה שמבקשים ממני, תמיד לספוג. אני ידעתי כי רגישותי לאחר היא גבוהה ביותר. זה גרם לי להיות מאוד גאה בכל מעשי.
לפני מספר שנים הבנתי שאני עייפה מהנתינה האין סופית, הבנתי שלקול שלי יש משמעות ומותר לי להשמיע אותו אבל עדין לא ידעתי איך לעמוד על עקרונותיי ולשמור על הגבולות שלי. העבודה העצמית האין סופית הוסיפה כלים רבים לארגז הכלים הפרטי. הערך העצמי החל לעלות, אבל שמירת הגבולות לא התרחשה. עד שהתחלתי את לימודי האניאגרם שלי.
היום אני בוחרת לחדול לתת ולהעניק בלי גבול, אני נתתי גם אם לא היה צורך בנתינה. היום הנתינה תהייה עם גבולות אותם אני מציבה.
ישנם תחומים בהם נולדתי מחדש, לגלות מהם הצרכים האמיתיים שלי ולהביע אותם. למדתי להגיד לא, למדתי לבקש, למדתי לעמוד יציבה וזקופה בזכות מי שאני ולא בזכות מה שאני נותנת.
היום אני מאמינה שאוהבים אותי בזכות מי שאני ושאני לא צריכה להיות בהיכון כל הזמן.
אז אגו יקר שלי. נמשיך דרכינו יחד זה לצד זה. אני יודעת שלעיתים עוד אפול לרשת שלך אבל אקום ואצעד בדרך שלי כשאתה לצידי, לא שולט בחיי.
בהמון כבוד והוקרה,
עירית
|
