|
|
טיפוס 4 - הדרמטי
טיפוסי 4 מבססים את הזהות שלהם לפי המצב הרגשי הפנימי שלהם (אני = מה שאני מרגיש). הם בדרך כלל נוכחים יותר לתגובותיהם הרגשיות לחוויה, מאשר לחוויה עצמה. בדומה לטיפוסי 1 שמשווים ללא הרף את המציאות אל מול מה שהיא "צריכה" להיות, טיפוסי 4 משווים אותה למה שהיא "יכולה" הייתה להיות ולעיתים קרובות בורחים מהמציאות ה"אפורה" וחיים בתוך הדמיון, הרגשות ומצבי הרוח שלהם. רבים מהם מעדיפים את העולם הפנימי שלהם על פני המציאות החיצונית. תשומת הלב האוטומטית שלהם פונה למה שחסר, רחוק, או קשה להשגה, מה שמביא לרגשות של כמיהה וערגה וקושי ליהנות באופן מלא מהרגע הנוכחי. |
|
המלכודת: הניסיון להשיג את את מה שנכסף, את מה שרחוק, את מה שנמצא מעבור לאופק - כדי להיות מאושרים.
|
|
הפרדוקס: ההתמקדות במה שחסר, מנציחה חוסר סיפוק ממה שכבר יש.
|
| נקודת ההתעוררות שלהם מתחילה כשהם מגיעים להכרה שהפנטזיות שלהם והשקיעה ברגשותיהם מחבלים באושרם וגורמים להם להחמיץ הזדמנויות. |
|
המפתח שלהם לצמיחה טמון ביכולת להיות נוכחים ואסירי תודה על ה'יש' בחייהם.
להבין ששלמות וסיפוק אמיתיים באים מתוך קבלה והערכה של מה שקיים כאן ועכשיו, ברגע הנוכחי, ולא במה שרחוק או מעבר להישג ידם.
|
|
האתגר הנוסף שעומד בפניהם הוא להגיע לאיזון רגשי: רבים מהם חיים בתוך רכבת הרים רגשית, שאמנם מטלטלת אותם, אך במובן מסוים גורמת להם להרגיש את החיים בעוצמה ולכן הם לא מוכנים לוותר עליה כל כך מהר. במהלך האימון אנו לא מבקשים מהם לוותר על הגבהים והתהומות אליהם הם נעים, אלא לפתח גם את ה"אמצע" - כמו למצוא אדמה יבשה בים של רגשות. מעין חוף מבטחים שהם יכולים לעגון עליו, לנוח ולהתבונן על עולמם במבט מפוכח וריאלי יותר. ההתחברות לעולם האמיתי מפחיתה את המלודרמה בה הם חיים, הם מתחילים לפתח מיומנויות של פתירת בעיות בצורה פרקטית, רגשות סוערים מתמתנים, ושלווה אמיתית מופיעה במקומם. הם נשארים כמובן מלאי רגשות עמוקים, אך אינם נשלטים יותר על ידם.
|
|
ברמת ההתפתחות הגבוהה – הם מוותרים על אמונתם שמשהו בסיסי בהם חסר ושהם נחותים מאחרים וכתוצאה מכך מפסיקים להיות שקועים בעצמם. הם מקבלים ואוהבים את עצמם כפי שהם ומפסיקים להשוות את עצמם לאחרים. הם מחזקים את הדימוי העצמי שלהם על ידי ביטוי האינדיבידואליות שלהם, פעמים רבות דרך פעולה יצירתית. הם אסירי תודה על מה שיש להם בחיים ומצליחים ליהנות באופן מלא מהרגע הנוכחי.
|
|
