חזרזיר הוא היצור הנאמן ביותר ביער. חברות ועבודה בצוות חשובים לו:
"הלוואי שפו היה כאן אתי. כל כך יותר נעים בשנים."

הוא אוהב להיות ערוך ומוכן לכל דבר, ואינו שש לקחת סיכונים או לצאת להרפתקאות:
"אוי חזרזיר," אמר פו בהתרגשות. "אנחנו יוצאים במשלחת, כולנו, עם כל מיני דברים לאכול. לגלות משהו."
"לגלות מה?" שאל חזרזיר בדאגה.
"אה! משהו, סתם."
"לא דבר מסוכן?"

הוא תמיד סוקר את כל התרחישים האפשריים ומטיל ספק כמעט בכל דבר:
"איזו מין חיה זאת פילנפיל? חית פרא אכזרית? הוא באמת בא כששורקים לו? ואם כן, איך הוא בא? הוא בכלל אוהב חזירים? ואם הוא אוהב חזירים, משנה לו איזה סוג של חזירים? לאף אחת מהשאלות לא הייתה תשובה... ובעוד שעה בערך הוא יראה את הפילנפיל הראשון בחייו! מובן שפו יהיה אתו, אבל אם, נניח, פילנפילים מתאכזרים גם לחזירים וגם לדובים? לא עדיף להעמיד פנים שיש לו כאב ראש, ושהוא לא יכול ללכת הבקר אל ששת האורנים? אבל אם יהיה בחוץ יום יפה מאד ושום פילנפיל לא ייתפס במלכודת, אז הוא יישאר כל הבוקר במיטה וסתם יבזבז את הזמן. מה לעשות?"

הוא בדרך כלל מודאג וחרד מאסונות או צרות שעלולים ליפול עליו:
"חזרזיר שכב ושאל את עצמו מה קרה... זה באמת משונה", חשב. "מעניין מה היה הפיצוץ הזה. לא יכול להיות שהרעש בהתחלה חשב שכל העולם התפוצץ; אחר כך חשב שמכל העולם, אולי רק החלק של היער התפוצץ; ואחר כך חשב שאולי רק הוא התפוצץ, ועכשיו הוא לבדו על הירח או משהו כזה, ולעולם לא יראה עוד את כריסטופר רובין או את פו או את איה."

למרות שלא תמיד ניתן לראות את חששותיו כלפי חוץ: לפתע פו הדב נעצר, והצביע בהתרגשות קדימה. "תסתכל!" "מה?" חזרזיר אמר, וקפץ קפיצה. ומיד, כדי להראות שהוא לא נבהל, קפץ עוד פעם או פעמיים, כאילו הוא מתעמל לו.

בניגוד לפו, הוא מאמין שראיית חצי הכוס הריקה מסייעת לך להימנע מסכנות ובעיות. הערכת הסיכונים היא המומחיות שלו: "קצת מדאיג," אמר לעצמו, "להיות חיה קטנה מאוד מוקפת במים מכל הצדדים. כריסטופר רובין ופו יכולים לטפס על עצים ולברוח; קנגה יכולה לקפוץ ולברוח, ארנב יכול לחפור מנהרה ולברוח, ינשוף יכול לעוף ואיה יכול לנעור בקולי קולות שיבואו להציל אותו, ורק אני מוקף פה במים, ולא יכול לעשות שום דבר."

הוא נוטה להמעיט בערכו וביכולותיו:
"חזרזיר," אמר ארנב, "אין לך טיפת אומץ."
"קשה מאד להיות גיבור," אמר חזרזיר ומשך קצת באף, "כשאתה בסך הכול חיה קטנה מאוד."

ופעמים אחרות הוא מסוגל להתעמת עם דמויות סמכות, במיוחד אם הוא מרגיש לכוד או ללא תמיכה:
"אהה!" קרא שוב חזרזיר וחפש בדאגה את כל האחרים... (קנגה מעמידה פנים שהיא חושבת שחזרזיר הוא רו)... "אני שואלת את עצמי," אמרה קנגה בקול מהורהר, "אם לא כדאי לעשות הערב אמבטיה קרה, אתה רוצה אמבטיה קרה, רו חמודי?" חזרזיר, שממילא לא אהב להתרחץ, התחלחל כולו וגופו הצטמרר, בקול הכי אמיץ שלו הוא אמר: "קנגה, אני רואה שהגיע הזמן לדבר דברים ברורים." "כמה שרו הקטן שלי מצחיק," אמרה קנגה ומלאה את האמבטיה במים. "אני לא רו," אמר חזרזיר בקול רם. "אני חזרזיר!"... "את לא רואה?" צעק חזרזיר. "אין לך עיניים? תסתכלי עלי!"

הוא פונה לאחרים לקבלת הדרכה ותמיכה וזקוק לביטחונות ואשורים חיצוניים כשהוא מודאג:
"חזרזיר השתרך לצדו של פו. "פו!" הוא לחש.
"כן, חזרזיר?"
"שום דבר", אמר חזרזיר, אוחז בכפו של פו. "רק רציתי לוודא שאתה כאן."

חזרזיר הוא פרקטי ומעשי, הוא אסטרטג טוב, בעל יכולת תכנון, ומעולה במציאת פתרונות לבעיות:
"נניח," אמר פו לחזרזיר, "שאתה היית רוצה לתפוס אותי. איך היית עושה את זה?" "טוב, אז –", אמר חזרזיר, "הייתי עושה את זה ככה. הייתי מכין מלכודת, ובתוך המלכודת הייתי שם צנצנת דבש, ואז אתה היית מריח אותה, והיית נכנס לשם לחפש אותה ו..."

כשחזרזיר רגוע, הוא לא חש פחד כה רב. הוא שמח לקבל את ההחלטות שלו בעצמו ולעמוד על מה שהוא מאמין בו. ובשעה שהוא ממשיך להעריך את הסיכונים ובמקביל מכין תוכניות ופתרונות עתידיים להם, הוא נינוח ושלו יותר.