|
איכויות עיקריות: יצירתיות, אותנטיות, רגישות, איכות, אינטואיציה, התפתחות אישית, עומק רגשות.
|
|
|
|
איה מאמין ש"הדשא של השכן ירוק יותר". מתוך נקודת מבטו על החיים, כל מה שהוא רחוק - מושך ומלבב יותר מאשר מה שבהישג יד. הוא גם עלול לשקוע מאוד בעצמו בעודו עסוק בהבחנות אלה:
איה, החמור האפור והזקן, עמד ליד הנחל והתבונן בדמותו שהשתקפה במים. "מעורר רחמים," אמר, "זה מה שזה. פשוט מעורר רחמים" היא פנה והלך כחמה מטרים במורד הנחל, דשדש במים וחצה אותו, ואז הלך בחזרה לאורך הגדה השנייה ושוב התבונן בדמותו במים. "בדיוק כפי שחשבתי," אמר. "זה לא יותר טוב מהצד השני - אבל אף אחד לא שם לב, לאף אחד לא אכפת. מעורר רחמים, זה מה שזה".
הוא שוקע לא פעם למצב רוח עגמומי ובז ל"שמחה" השטחית של בני אדם:
"בוקר טוב, איה" אמר פו
"בוקר טוב, פו הדוב," ענה איה בקול עגום. "אם זה באמת בוקר טוב," אמר. "ובזה אני מטיל ספק."
"למה, מה קרה?"
"שום דבר, פו הדוב, שום דבר, לא כולנו יכולים, וכמה מאיתנו בכלל לא. זה כל העניין."
"לא יכולים מה?" שאל פו ושפשף את אפו.
"שמחה וששון. שירים וריקודים. עוגה עוגה עוגה , במעגל נחוגה."
בעיניו אנשים מחמיצים את המשמעות האמיתית שיש לחיים ועסוקים מדי בקטנות היומיום:
"לעובדה שאתה מרגיש היום טוב, אין כל משמעות... זה סתם משב רוח קטן."
ולעיתים קרובות הוא חש שלא מבינים או מעריכים אותו:
"אני אומר לך, אנשים באים והולכים ביער ואומרים "זה רק איה, אז זה לא נחשב".
ופעמים רבות חש לא רצוי או לא שייך:
"איה," אמר ינשוף. "כריסטופר רובין עושה מסיבה."
"מעניין מאוד", אמר איה. "אני מתאר לעצמי שישלחו לי את השירים אחרי שמישהו כבר דרך עליהם. איזו אדיבות, איזו התחשבות. לא, לא, באמת, לא הייתם צריכים, על לא דבר."
"יש לי הזמנה בשבילך."
"איזה מין דבר זה?"
"הזמנה!"
"נו כן, שמעתי אותך למי זה נפל?"
"זה לא דבר שאוכלים. זאת בקשה לבוא למסיבה. מחר." איה טלטל את ראשו לשלילה.
"לא, אתה בטח מתכון לחזרזיר. הקטנטן הזה עם האוזניים העצבניות. כן. אני אמסור לו".
"לא,לא!" אמר ינשוף, שכבר התחיל לאבד את הסבלנות. "זה בשבילך!"
"אתה בטוח?"
"ודאי שאני בטוח. כריסטופר רובים אמר 'לכולם, תגיד לכולם'."
"לכולם, חוץ מאיה?"
"לכולם," אמר ינשוף בפרצוף חמוץ.
רגישותו הרבה באה לידי ביטוי לא פעם בציניות או במרמור: "הייתי צריך לדעת," אמר איה. "אחרי הכול, אין לי על מה להתלונן. יש לי חברים. רק אתמול מישהו דבר אתי. ומתי זה היה – בשבוע שעבר או לפני שבועיים – שארנב התנגש בי ואמר 'אוף'!. אה, חיי חברה. תמיד מלאי עניין".
למרות שהוא נוטה לא פעם לרחם על עצמו, הוא גם מאוד רגיש לרגשותיהם של אחרים: "כאילו שזה לא גרוע מספיק," אמר איה וכמעט פרץ בבכי, "שאני אומלל בעצמי, בלי מתנות ובלי עוגה ובלי נרות ובלי שמישהו ישים לב אלי בכלל, אז עוד חסר לי שכולם יהיו אומללים."
כשאיה רגוע, הוא פחות עסוק ברגשותיו, במקום זה, הוא מתבונן במצבים ביער בצורה מאוד אובייקטיבית. בעוד הוא נשאר נאמן לעצמו, הוא מסוגל גם לשים את רגשותיו ורגישותו בצד ולעשות את מה שנדרש לעשות.
|
תגובות
|
wFWvytYiSZP |
|
1. |
Barnypok, 01/01/2017 03:22:12 |
|
|
|
|
HG7E4l http://www.FyLitCl7Pf7ojQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com |
|
|
|
sCQTBVBzuyPyeDGn |
|
2. |
Barnypok, 02/04/2017 16:35:55 |
|
|
|
|
nyEJUj http://www.LnAJ7K8QSpkiStk3sLL0hQP6MO2wQ8gO.com |
|
|
|
אהבתי! |
|
3. |
טיפוס 4, 06/01/2011 01:06:15 |
|
|
|
|
בתור ילדה תמיד הזדהיתי עם איה..ועכשיו אני יכולה להבין למה.. |
|
|
|
מדהים! |
|
4. |
לינוי, 06/01/2011 01:06:39 |
|
|
|
|
פשוט מדהים. כל כך אמיתי, כל כך נכון! כל כך עמוק. |
|
|
|
|
|
אסנת ידגר
|
|
חלוצת השיטה בארץ ומייסדת המרכז הישראלי
|
|
| |