אניגראם

מכתבים לאגו - טיפוס 8

שתף |

מכתבים לאגו - טיפוס 8

 

בסיום סדנת הצמיחה מתבקשים המשתתפים לכתוב מכתב לטיפוס שלהם, זהו צעד משמעותי בתהליך ההפרדה בינינו לבין האגו ולקיחת בעלות בית על המנגנון האוטומטי שמנהל אותנו.

המכתבים מרגשים, מפתיעים ומעוררי השראה – הנה כמה דוגמאות

 

 

אגו יקר שלי,
 

 

ראשית אני רוצה להודות לך על כך שאתה תמיד שם בשבילי – דואג, תומך, שומר ומגן עלי מכל משמר. אני יודעת שאתה עושה זאת מאהבה ועל כך מודה לך מאד.

 
גם אני אוהבת אותך. בלעדיך לא הייתי אני. מי שאני, מאז ועד היום. עשית עבודה נפלאה בלהגן עלי כשהייתי זקוקה, להרים אותי כשהייתי פגועה ולאהוב אותי כשהייתי קשוחה.

 
בזכותך יכולתי לארגן וליזום פרויקטים שנראו מעל למידותיי, לחשוב תמיד שאפילו השמים הם לא הגבול ואין דבר שאי אפשר להשיג. שאוכל לכבוש את העולם אם רק ארצה.
 
הקנית לי יכולת תכנון וארגון שעזרה לי בפרויקטים הגדולים שניהלתי בהיי טק. לעיתים תחת לחץ כמו ניהול המבצעים בטייסת בחיל האויר שם הייתי צריכה קור רוח בזמן אמיתי וללא הפגנת רגשות מיותרים.

עזרת לי ליצור מעטפת הגנה ותמיכה לכל אהוביי וקרוביי שידעו תמיד שיש על מי לסמוך, שתמיד אהיה

שם לצידם באש ובמים, שהם יכולים לסמוך עלי באופן מלא וטוטאלי, שהם מוגנים ועטופים.

אני יודעת שמרוב רצון להגן עלי ולשמור עלי לעיתים הלכנו עם זה רחוק מדי.
כשמדי פעם השפענו על אחרים ודחקנו בהם לקבל את דעתנו ולפעול על פי רצוננו. כששרפנו קשרים חברתיים מהר מדי רק משום שהצד השני טעה או פגע ומחקנו אותו מרשימת אהובינו. כשניהלנו לאחרים את החיים מתוך ידיעה ברורה שאנחנו יודעים טוב יותר מה טוב עבורם ודעתם קצת פחות חשובה.

 
בחוסר היכולת להרגיש או להחצין רגשות. האיסור הזה שלך לבכות בציבור או להיראות חלשה ליד אנשים היה קשה לי ולא פעם העמיד אותי במצבים לא פשוטים.

 
בהחלטה לעולם לא לבקש עזרה מאף אחד כדי שלא ידעו שאני זקוקה, עמדתי לא פעם במצבים קשים בהם אני אמא צעירה לשני ילדים קטנים ולא יכולה להצליח הכל לבדי, לא פעם קרסתי בעקבות מדיניות זאת, אך התעקשנו להמשיך ולהחזיק חזות קשוחה, קשיחה וחזקה. אתה ואני יודעים כמה הייתי חזקה ובו זמנית כל כך זקוקה לעזרה, תמיכה וחיבוק במקומות הנכונים. אך לא העזתי להראות זאת.

 
 
בתור אדם אנרגטי ועוצמתי, מלא אש החלטנו להבליג ולא לכעוס מתוך מדיניות של "לא לפגוע" בחלשים מאיתנו. הדחקה זו שמרה את האש בפנים ושרפה את הבטן שלי מבפנים יום אחרי יום, מבלי לשים לב למחיר הכבד שאני משלמת.

 
 
איזה יופי שאנחנו יכולים לעשות שלום אחד עם השני, אני עם עצמי, ולהחליט שאנחנו לא צריכים את כל אילו יותר. שנוכל לחיות יחד בהרמוניה, באהבה ובקבלה עצמית.

 
 
אנחנו לא נפרדים, לעולם! אך כן תוכל להרפות מעט מהאחריות שלקחת עלי, מהנטל שלקחת על עצמך ולהתרווח במקום שהגענו אליו.
הגעתי לשלב שאני יכולה בחלקים מסוימים לשחרר קצת את העומס המוטל עליך ולתת לך ליהנות מהפירות שהשגנו.

 
 
אני מזמינה אותך להיות גאה בי. על כיבוד רצון האחר, על הפגנת הרגשות, על האהבה העצמית, הקבלה וההכלה של מי שאני על כל רבדיי ומורכבותי. על הכבוד הבסיסי לאנשים באשר הם, חלשים, פגיעים ומלאי אור בזכות עצם היותם. על ההרמוניה שאנחנו חווים כאן בגוף מעצם בחירתנו לעבור חיים אלו.

 
 
אני כבר לא מפחדת לכעוס אם צריך, ולא מפחדת כשכועסים עלי. זה בסך הכל רגש שאומר – אכפת לי ואני נלחם על הקשר בינינו.

 
 
אני כבר לא חייבת להשיג כל יעד ובטח לא בכל מחיר. אני נהנית מההצלחות הקטנות ומעצם ההתעוררות כל יום לבוקר נפלא, מלא שמש ואור.

 
 
אגו אהוב שלי, אנחנו יוצאים יחד למסע בו תוכל להתרווח, לנשום ולהשתחרר מתפקידך הקודם. פשוט תהנה ממי שאנחנו, ותבטיח לי שמדי פעם תלחש לי באוזן מילה טובה או סתם תתן לי חיבוק.

 
 
באהבת עולם,
גל

 
 
 

 

         לכל המכתבים

אסנת ידגר
חלוצת השיטה בארץ ומייסדת המרכז הישראלי
חדשות ועדכונים
yoda hacked
כללי
שירותים
אניאגרם בארגונים
מדיה
בניית אתרים בקוד פתוח
עקבו אחרנו
2010 © Enneagram inc, All Rights Reserved