|
|
|
 |
|
הכרת ההבדל בין ה"אגו" שלנו, לבין ה"אני האותנטי" (המהות) שלנו, הינה הבסיס לכל התפתחות רוחנית אמיתית ובלעדיה לא תתרחש צמיחה של ממש.
האניאגרם משמש כלי רב עוצמה המסייע לנו להבחין בין השניים. ברגע שאנו מזהים את המנגנון שמנהל את חיינו (הטיפוס שלנו) אנו מתחילים להתייחס אליו כאל כישות נפרדת, כ"עיתונאי" המדווח מנקודת מבט מאד מוגבלת, שאינה מייצגת את האמת כולה. אנו לומדים לפתח דיאלוג ישיר עם האגו ולהפריך את האמונות הכוזבות שמפעילות ומשפיעות על חיינו מבלי שנדע.
בסיום סדנת הצמיחה מתבקשים המשתתפים לכתוב מכתב לטיפוס שלהם, זהו צעד משמעותי בתהליך ההפרדה בינינו לבין האגו ולקיחת בעלות בית על המנגנון האוטומטי שמנהל אותנו.
המכתבים מרגשים, מפתיעים ומעוררי השראה – הנה כמה דוגמאות מכתבים למנגנון של טיפוס 4 - הדרמטי:
אגו יקר ,
|
|
היום אני מבינה שכל השנים האלה ניסית לשמור עלי מפגיעה רגשית. הפחד מפגיעה רגשית מנע ממני לעשות דברים בלב שלם הסתגרתי מפני אנשים, עזבתי עבודות התביישתי בכל מה שיצרתי. ובסופו של דבר זה לא עזר, כי המשכתי להיפגע מכל אחד וכל דבר.
|
|
|
|
|
|
|
|
בזכותך אני רגישה. יש כאלה שעבורם זה חיסרון, אבל כשאני חושבת את זה על עצמי אני מרגישה גאווה. אני מודה לך על העומק שאתה מכניס לחיים שלי, על איך שלימדת אותי לאהוב. רק בזכותך אני קמה בבוקר לעבודה שמדליקה אותי ולא נסחבת למשרד אפור ומשעמם. ואם כבר אפור ומשעמם, תודה על הצבעים העזים. אני מודה לך על שנתת לי את היכולת להיות רגישה כל כך לניואנסים, לאנשים.
|
|
|
|
|
|
|
אני הולכים יחד דרך ארוכה שעדיין לא נגמרה ונראה לי שזה זמן מתאים לעצור רגע ולעשות הערכת מצב. אני יודעת שבלי השמירה שלך לא הייתי שורדת, אני מבינה שעזרת לי להסתדר בעולם שנראה במשך הרבה מאד שנים מסוכן, לא ברור ומבהיל. שרתת אותי נאמנה ובעזרתך הגעתי עד כאן. חלק גדול מהתכונות שלך אני אוהבת גם אם הן לפעמים מסבכות לי את החיים. אני פחות אוהבת את הפרשנות שלך לעובדות, את הקול שלך שמזהיר אותי כל הזמן.
|
|
|
|
|
|
|
אתה הולך עימי כל כך הרבה שנים, בזכותך לא מעט פעמים התרגשתי, התרגזתי, ספגתי, התגוננתי, ברחתי, ניסיתי... לא פעם חשבתי שאתה הוא אני, שיודע אתה יותר טוב מכל אדם אחר מהם רצונותיי, מאוויי, תשוקותיי, כמיהותיי וכד'. רציתי לומר תודה, רציתי להביע את הערכתי הכנה על כך שבלעדייך אולי הייתי מישהי אחרת, שבלעדייך הייתי פועלת אחרת...
|
|
|
|
|
|
|
36 שנה עברנו יחד, חלקן טובות וחלקן קשות, אבל איכשהו הגענו לרגע הזה. אם הייתי צריך לסכם את השיחה הזו במשפט אחד הייתי אומר לך, זה לא אתה זה אני, אבל האמת שזה בעצם לא אני, זה אתה, אז אני ארחיב.
|
|
|
|
|
|
|
כן, כמו שאתה שומע וקורא - משהו השתנה.
אתה שלי, ארבע, ממש ככה.
אתה פוקח עיניים בתמיהה, מגרגר בחוסר שביעות רצון,
ושואל: מה קרה? למה נהייתי שלך?
הרי עד עכשיו את היית שלי!
זה היה לי מאד חביב ונוח, למה לשנות מצבים בני חמישים שנה?
|
|
|
|
|
|
|
אני מדמיינת אותך ישות עם פנים רבות. לפעמים את ילדה קטנה עם שיער בהיר ועיניים גדולות – מתבוננת בעולם מהפינה שלך בין מדפי ספרים ריחניים, מוקפת בשפע של בובות. יושבת ובוכה.. מדברת עם עצמך ומספרת לבובות על העולם הקסום שאת בורחת אליו בכל פעם שמשהו בעולם האמיתי מעציב או מעליב אותך.
|
|
|
|
|
|
|
אני מדמיינת אותך ישות עם פנים רבות. לפעמים את ילדה קטנה עם שיער בהיר ועיניים גדולות – מתבוננת בעולם מהפינה שלך בין מדפי ספרים ריחניים, מוקפת בשפע של בובות. יושבת ובוכה.. מדברת עם עצמך ומספרת לבובות על העולם הקסום שאת בורחת אליו בכל פעם שמשהו בעולם האמיתי מעציב או מעליב אותך.
|
|
|
|
|
|
|
למרות שאתה מלווה אותי כל חיי, זכיתי להכירך רק לפני מספר חודשים. נראה שמרוב שהיינו צמודים, לא שמתי לב להיותך נפרד ממני, וייחסתי לעצמי את כל מחשבותייך ורגשותייך. כיום, למדתי לחבב אותך, או לפחות חלקים ממך, אם כי בוא נודה על האמת, ידעת לסבך לי את החיים לא פעם. כדאי אולי, שננקה קודם את השטח ונסגור חשבונות, כדי שנוכל להגיע אחר כך לשלב הפרגונים.
|
|
|
|
|
|
|
קודם כל אני רוצה להודות לך, שאתה חלק כה מהותי מחיי.
אני מודה לך על רגשות שאתה מביא לתוך חיי,זה ישאר איתי לנצח.
אני מודה לך שאתה מביא צבעים לתוך חיי, גם זה ישאר איתי לנצח.
אני מודה לך על עוד המון דברים נפלאים, שהם חלק ממני וישארו חלק ממני לעד, כמו עומק רגשי, אהבה, אנושיות, יצירתיות ודמיון.
|
|
|
|
|
|
|
קיבלתי ממך הרבה. גרמת לי להרגיש שאני מיוחד, שונה ומקורי. שאני מסוגל לחוות רגשות באופן עמוק הרבה יותר מאחרים ובכך להרגיש שאני שווה יותר מהם. נתת לי יכולת לקלוט את הזולת גם בלי שיאמר מילה וכך להיות אמפטי כלפיו ולהזדהות עם מצוקותיו. הרגישות הגבוהה שהעצמת בי הביאה אותי לחוות אושר ושמחה וגם כאב וצער בכל רמ"ח איברי וכך לחוות רגעים מסוימים בכל עצמתם. גם את החוש שלי ליופי לאומנות ומוזיקה ולבטא יצירתיות מתוך שמחה כמו גם מתוך הכאב, אי אפשר לקחת ממך.
|
|
|
|
|
|
|
שנים רבות אני נאבקת בך, דוחה את החלק שלך בי ומנסה להתכחש אליך. והינה היום בעקבות המפגשים האחרונים שלנו וה"שיחות" הארוכות שאני מנהלת אתך, אני יכולה להודות בפה מלא שאני אוהבת אותך על מי שאפשרת לי להיות, ולהתיישב מפויסת לכתוב לך מכתב תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אסנת ידגר
|
|
חלוצת השיטה בארץ ומייסדת המרכז הישראלי
|
|
|
|
|
.jpg){kind=small}
