אניגראם

מכתבים לטיפוס 6

שתף |

מכתבים לטיפוס 6 - הספקן


 הכרת ההבדל בין ה"אגו" שלנו, לבין ה"אני האותנטי" (המהות) שלנו, הינה הבסיס לכל התפתחות רוחנית אמיתית ובלעדיה לא תתרחש צמיחה של ממש.

האניאגרם משמש כלי רב עוצמה המסייע לנו להבחין בין השניים. ברגע שאנו מזהים את המנגנון שמנהל את חיינו (הטיפוס שלנו) אנו מתחילים להתייחס אליו כאל כישות נפרדת, כ"עיתונאי" המדווח מנקודת מבט מאד מוגבלת, שאינה מייצגת את האמת כולה. אנו לומדים לפתח דיאלוג ישיר עם האגו ולהפריך את האמונות הכוזבות שמפעילות ומשפיעות על חיינו מבלי שנדע.
 

בסיום סדנת הצמיחה מתבקשים המשתתפים לכתוב מכתב לטיפוס שלהם, זהו צעד משמעותי בתהליך ההפרדה בינינו לבין האגו ולקיחת בעלות בית על המנגנון האוטומטי שמנהל אותנו.
 
המכתבים מרגשים, מפתיעים ומעוררי השראה –
הנה כמה דוגמאות מכתבים למנגנון של טיפוס 6 - הספקן:
 
    

אגו יקר שלי,
 
לאחרונה אנחנו מכירים יותר, אבל האמת שכשאני מתבוננת מאז ומעולם היית נוכח בחיי, אני זוכרת את עצמי בגיל 8 בערך, כל המשפחה מתארגנת לנופש משפחתי וכל אחד נדרש לקחת את מה שחשוב עבורו, אני זוכרת שאני לקחתי כלי כתיבה כי חשבתי שאולי נזדקק לזה כי בטח כולם יביאו צעצועים ובגדים וכו' אבל על זה בטוח שאף אחד לא חשב.. ואולי נצטרך.

זוכרת אותך גם בגיל מתקדם יותר כשהייתי חוזרת מאוחר לבית תמיד היית חושש עבורי שאולי מסתתר משהו במקלט ליד המעלית ותמיד אמרת לי שכדאי לרשרש עם הנעלים מהכניסה לבניין כדי שאם משהו שם הוא יצא ואני אבחין בו מייד ולא תהיה לי הפתעה.. תמיד הכנת אותי ורצית שאהיה בהיכון.

 

   
   
   

 

האמת לפעמים צדקת, אבל רק לפעמים, נכון שאתה עוזר לי גם היום לפעמים אבל אני כאן כדי לעשות איתך הסדר חדש, כי בסופו של דבר החיים האלה הם שלי, אתה רק השותף.

והאמת היא שהנפש שלי הרבה יותר רחבה, במהות שלי ובזיכרונות שלי אני זוכרת את עצמי כאדם חזק, ילדה אמיצה, סקרנית שאוהבת לחיות ולהנות מהחיים, אוהבת להתנסות ולהכיר אנשים ששונים ממני ומאתגרים אותי ואתה מונע זאת ממני, מונע ממני לשקוע בחוויה של הנאה משאיר אותי דרוכה.

 

 

התחזקת יותר כשילדיי נולדו. רצית תמיד לוודא שאני בוחרת נכון בשבילם, אם זה עם המטפלות וגם אחרי שמצאתי לא נתת לי מנוח, תמיד הייתי חשדנית.
וכמה נדנדת לי שאני אטפל בביטוח חיים וגם אחרי שעשיתי אתה רוצה שאגדיל אותו ואולי יש חברה טובה יותר.. ועוד רעיונות מהסוג הזה שלא נותנים לי מנוח.


והקמצנות המעצבנת הזאת שלך, ממש לא כיף לי ללכת איתך לקניות בטח לא בעונת המבצעים איכשהו אתה תמיד מזכיר לי שבטוח יש כאן הונאה והמבצעים האלה סתם חארטה.. ועדיף לקנות דבר אחד אבל איכותי, בקיצור זה לא כיף לי ללכת איתך כי תכלס קניות עושות לי מצב רוח.

בשורה תחתונה אני חייבת לומר שהמחיר הוא גבוה, כי אתה אף פעם לא באמת סומך, אף פעם לא בטוח בבחירות שלי, שום דבר לא באמת מספק אותך, וכן אני קצת כועסת אבל גם שמחה שזכיתי להבחנה הזו להכיר אותך ולדעת איפה התועלות שלך עבורי כי יש, בהחלט שיש ואותם אני אשמר ואוקיר לך תודה.

 

 

אני באמת רוצה לחיות איתך בידידות הרי לא אתה ולא אני הולכים לאף מקום, יש בי רצון שתסמוך עלי, על ההחלטות שלי אני אשתף אותך לפני אבל ההחלטות שלי, ואתה הרי יודע שאני מעולה ואני אף פעם לא נופלת, תמיד מצאתי את הכוחות כשנזקקתי לכך, תמיד מצאתי את האנשים הנכונים שנדרשתי לכך, תמיד מצאתי את התושייה ונעזרתי ביכולת התמרון והאלתור המצוינת שלי, אז תפסיק להקטין אותי ולצמצם אותי ולמנוע ממני להתנסות ולחוות ולהשיג את המטרות והרצונות שלי.

ויש דברים שתדע לך שלא נדון בהם, לא נדבר יותר על שריפות באמצע הלילה, לא אדמיין את עצמי מחלצת את ילדי וגם לא רעידות אדמה ומלחמות, אלו דברים שאנחנו לא נדון בהם. אין בזה באמת צורך אתה יודע שמה שצריך לקרות יקרה ולא משנה מה נעשה, כי ככה זה העולם הזה, מקום לא צפוי, אז לא ניתן לשנות את כללי המשחק עבורך יקירי.

מקווה בשבילך שאתה מרגיש בנוח עם המכתב הזה (כי אני מרגישה ממש טוב עם עצמי, קצת יותר משוחררת ומסופקת)

שלך בידידות
תמי

 

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

טיפוס 6 יקר,

חייתי איתך הרבה מאוד שנים, אבל אף פעם לא ידעתי על קיומך. אני יודעת שהכוונות שלך היו תמיד הכי טובות. רצית שיהיה לי טוב, רצית להגן עליי, לתת לי בטחון ולשמור עליי מסכנות החיים. לפעמים זה הצליח לך, אבל הרבה מאוד פעמים גרמת לאפקט הפוך. במקום לגונן עליי, מנעת ממני להעיז. במקום לשמור עליי, גרמת לי להאמין שלא כדאי לנסות כי ממילא לא אצליח. בגלל הרצון החזק שלך לגונן עליי, הרבה מאוד זמן הרגשתי פסימית, חסרת בטחון וחסרת אונים.

 

 

 

היום אני יודעת שאתה קיים ואני מודעת לקולך המגונן והמודאג. אני אשתדל להקשיב לך אבל גם לא מבטיחה. אני מקווה יותר להעז, לקחת סיכונים במקומות בהם לא תמיד מובטח ניצחון, אבל יותר מהכל אני מקווה  לסמוך על עצמי ולהאמין בעצמי וביכולות שלי, להיות אופטימית ולחייך.

 

 

 

טיפוס יקר , מהיום אתה ואני נשמור מרחק . אנחנו לא נפרדים, אנחנו נמשיך לדבר ולנהל שיחות . לפעמים אני מבטיחה גם לפעול לפי עצתך. אבל אנחנו כבר לא נהיה ישות אחת, אתה לא תשתלט עליי ותגיד לי מה לעשות. אנחנו נפעל מתוך הסכמה מלאה


שלך,
מירה

 

 

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

טיפוס 6 יקר שלי,

אתה צמוד אלי  שנים רבות, מנסה להגן עלי מכל מיני סכנות. מרוב שאתה צמוד אתה חונק אותי. אתה איתי בכל רגע, בכל מצב, מנסה להגן, אבל פעמים רבות יוצר תחושה של קיפאון ואי יכולת לצאת לפעולה כי כל מה שאני יכולה לראות זה את הקשיים.

 

כשנשאלתי  מה המתנות של הטיפוס שלי לא יכולתי לראות מהן. כל מה שיכולתי זה לראות איפה אתה עוצר אותי וזה גם במקרה הטוב. המקום היחידי שבו היה לי ברור איפה אתה באמת מגן עלי (וגם שם לפעמים התסריטים ממש גרועים ולפעמים קצת מוגזמים) זה בכביש, ששם פעמים רבות לאור היכולת שלך לראות מה עלול להשתבש, צפיתי מראש התנהגות של נהגים. כן, אתה עוזר לצפות קשיים מראש ואז להכין תוכנית פעולה ולהצליח או למקסם את התוצאות.

 

 

 

לא ידעתי שמה שלי נראה ברור כדרך האולטימטיבית לחברות, זו המתנה שלך. היכולת שלך להיות נאמן לאנשים האהובים עלי ולתת את כל מה שאפשר. להיות שם בטוב וברע. אני גם יודעת שהיציבות ויכולת ההתמדה הם ממך. אני רוצה להודות לך על חוש ההומור שעוזר לי. מזל שיש לי אותו. כדאי שתביא אותו יותר לפגישות שלנו, מאשר את התסריטים של סרטי האימה. הוא יותר נחמד ועוזר.

 

 

 

לא תמיד אתה חייב להראות לי את התסריט הגרוע ביותר.  נכון שלפעמים אתה צודק , אבל הרבה פעמים לא. אני יודעת שיש בי הרבה יותר ממה שבא לידי ביטוי. סיפרו לי שנוצרת כדי להגן עלי ולעזור לי שלא להישאר לבד, רק חבל שפעמים רבות זו התוצאה.

הכיווץ הזה בבטן, הסימן שלך, גם כשלא צריך, מקפיא אותי ומשגע אותי. אני מרגישה לכודה. כמו בביצה שאתה מוציא רגל אחת ומיד שוקע בשנייה. אני צריכה שתעזור לי לממש את כל הדברים ולהפסיק לכווץ לי את הבטן ולהגביר לי את הדופק עד שאני לא יכולה לחשוב או להרגיש רגש אחר. כי איך אפשר להרגיש אהבה בחוזקה ולהיות בטוחים שזו אכן אהבה אם זה לא דומה לעוצמה של הפחד. איך אפשר להגיד למישהו שאתה אוהב אותו, שהוא חשוב לך, אם אפשר מיד לראות את פוטנציאל הפגיעה. איך אפשר לשתף במחשבות, ברגשות בדברים חשובים, אם אתה יכול לראות מיד את תוצאת הבגידה.

 

 

שחרר אותי קצת !!  תן לכל המכלול לבוא לידי ביטוי עד שנוכל להאיר בהרמוניה של צבעים וצלילים. אני יודעת שאני יכולה להצליח לממש את מה שאני רוצה. יש בי את הכוח והאמונה אי שם מבליחה לעיתים, אבל אני צריכה את שיתוף הפעולה שלך. אתה יכול ללכת לנוח לפעמים ולתת לי לזרום.

 

 אתה יכול לסמוך עלי כי אני סומכת עליך שתהיה שם כשאצטרך אותך. מגיע לי חופש וגם לך.

 

 תודה שאתה חבר נאמן.
באהבה ותודה על המתנות
שלך,
פז

 

 

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 6 יקר שלי,

תראה איזה טיפוס אתה, אתה לא מאפשר לי להתחיל לכתוב. אתה ממשיך לומר לי בזה הרגע שקודם כל אני צריך לאסוף את כל הנתונים ואז להחליט על מה לכתוב. גם כאן אני צריך להתלבט? אז לא! אני אכתוב את המילים האלו ולא אמחק אותם, אני אשתפך, אני אזרום...

 

היה לי קשה לזהות אותך, אבל ברגע שנודע לי שבגללך אני מרגיש את הפחד, את מוסיקת החרדה שנשמעת ברקע שלי לאורך כל חיי. חרדה קיומית. וראה לאן הגעתי! הגעתי למצב שבו חייתי עם אותה האישה במשך 20 שנה כי פחדתי להיפרד, הגעתי למצב שחייתי באותה דירה במשך 20 שנה כי לא יכולתי לשאת את הכרוך בלעבור דירה, בעבודה שלי אני עושה פחות או יותר את אותו התפקיד כבר 22 שנה, אולי ברמת ניהול יותר גבוהה – אבל פחות או יותר אותו דבר, מעולם לא עברתי מחלקה, מעולם לא שיניתי דבר. מפחיד לשנות! לו רק לא היית שולט בי בצורה כזאת אז הייתי היום מוצלח יותר בקריירה שלי, גר במקום יותר טוב ונשוי באושר לאישה המתאימה. אבל לא כך הם הדברים. השתלטת עלי.

 

כיום אני נמצא בתקופה הכי קשה בחיי וטוב שאתה קיים. בסופו של דבר אתה מגן עלי. לא מדובר כאן בסכומים של מה בכך,  זהו חיסכון של חיים, זוהי רמת החיים שלי מעכשיו ועד סוף חיי ואני מבין מדוע אתה זהיר. יש לי חשש שאם אני איתך אז לא אוכל להיפרד ממך בזמן הקרוב, לא אוכל להתחיל ללמוד לשחות במים עמוקים,

 

אני צריך אותך, שתעזור לי, אבל אני רק רוצה שתדע... - אני מסתכל עליך, כל הזמן. כל מילה שלך אני שוקל האם זהו פחד מוצדק או חרדה חסרת פשר. אני ממש לא יודע עדיין איך לשים אותך בצד ולהזמין את אדון 9 כדי שירגיע אותי.

 

 שלך,
אבי

 

                     

 

 

אסנת ידגר
חלוצת השיטה בארץ ומייסדת המרכז הישראלי
חדשות ועדכונים
yoda hacked
כללי
שירותים
אניאגרם בארגונים
מדיה
בניית אתרים בקוד פתוח
עקבו אחרנו
2010 © Enneagram inc, All Rights Reserved