אניגראם

מכתבים לטיפוס 5

אל תתן למי שאתה, להפריע למי שאתה יכול להיות
שתף |

מכתבים לטיפוס 5 - המדען

 

אגו יקר, 


ידידי הטוב, אויבי הוותיק. אני רוצה להודות לך, על כל הכישרונות המרהיבים שלך. על החכמה שלך, יכולת הלמידה, על כושר ההתבוננות וההבחנה וכן על העדינות שלך ועל עולמך הכל כך גדוש מלא ועשיר.

 

לעתים איכויות אלה, העניקו לחיי נופח ייחודי ומרתק מלא צבע ועוצמה. יש ואנשים שאבו ממני עצה ותושייה ואיזו תחושה נהדרת זו, הידיעה שיש לי מתנה מיוחדת להביא לעולם. כולי תקווה, שבמהלך שנותיי כאן למטה, אזכה לסחוט יכולות אלו עד תום ולתת לי ולעולם את המתנה היפה ביותר.

 

אם זאת, ישנן נטיות מותנות במערכת שלך, שלעתים דווקא בשילוב עם רצוני הטוב, הרסו ודיכאו, במקום לבנות ולהפריח. ישנם כמה דברים יקירי שעליך לראות נכוחה באומץ ולהפנים.

 

חיי העושר והרבגוניות שאתה חפץ בהם קיימים כאן, ברגע זה, בהווה הזה, במציאות הממשית החיה המתגלה לנו כל הזמן, היא השער לאין סוף. כל העולמות מתקפלים בנוכחות, בהוויה ולא בשוטטות חסרת המנוח של הדמיון.

אני יודע שלעתים המפגש עם המציאות קשה. המציאות מחוספסת ומכאיבה, יש בה אלמנטים של מאבק ומלחמה, יש בה אלמנטים של קושי, פגיעות ואף אפשרות להיפצע. העולם הזה גס, תובעני, חורק רועש ומקשקש, לעתים דורש יותר מאשר מתגמל. אך כל קושי ואתגר, הוא פתח לצמיחה להרחבה, למפגש מלא ומדויק יותר עם העולם וכמובן, עם עצמך.

 

הנוכחות והאומץ שלך להתמודד ולהתעמת עם החיים על כל צדדיהם יאפשרו לך להיות יהלום, שנייר הלטש של החיים, במקום להפוך אותו לאבק, ילטש אותו ליהלום מזהיר.

אתה מוזמן לנסות ולבטא את האנרגיה האדירה שלך כאן בעולם החומר, בעולם של כסף ועשייה, בעולם שיש בו אנשים.


תרשה לעצמך להתפשט אל הלב ואל הגוף, לא רק לדעת אותם, כי אם להתבטא דרכם!  (ולא רק כשאתה בסביבה נוחה ומקבלת, או מסטול JJ). 


תרשה לעצמך לטפח את גופך ונפשך. שלמותך ושמחתך, תלויה בבריאותם, כמו בכוחך הרוחני.


לבסוף, מרוב הנחיות והצעות אני חייב לסייג. הכל בנחת, עשה מאמץ ויחד עם זאת, אל תדאג והיה שמח,
כל החיים עוד לפניך...

 

שלך באהבה,

עמי

 

 

שלום לך מדען יקר,

 אתה באמת יקר לי מאד, גם אם כל כך הרבה פעמים אני מאוכזבת ומתוסכלת ממך. אני יודעת שאתה עושה הכל כדי לשמור עלי מפני מה שנראה לך כאסונות של ממש, והפחדים שלך הם אמיתיים לגמרי. אתה שבע ייסורים מקשרים שלא צלחו ופוחד שכל קשר גורר אחריו בהכרח, כאב בלתי נסבל.

 

יש לך לא מעט תכונות מבורכות ואני מודה עליהן לא פעם:

  • היכולת שלך להשיג מידע מתחת לאדמה בנחישות של עיט העט על טרפו.
  • היכולת לראות את התמונה הגדולה וגם לרדת לפרטי הפרטים - וכשצריך גם ליצור אותם בסינתזה של קרעים   או בפירוק לגורמים.
  • אורך הרוח לעבור על רבבות פרטי מידע משמימים ולדלות מהם מה שנחוץ.
  • היכולת לבודד פינה של שקט וליצור בה ללא הפרעה, גם באמצע סערה.
  • הסבלנות האינסופית, קור הרוח והאופטימיות כשהכול נראה קורס סביב.
  • ההתעקשות לבדוק כל דבר בעצמך ולא לקחת כמובן מאליו הצילה אותי לא פעם וגם פתחה הרבה דרכים חדשות למקומות מפתיעים.
  • יכולת הקשבה מעולה לכל מה שמעורר עניין.
  • חיתוך ובחירה מהירים מאד של מה שמעניין, של מה הולכים לשמור ולזכור לטווח קצר או ארוך.
  •  

    במיומנות שנרכשה בשנים של עמל מתוכנן, אתה מגן עליי בחירוף נפש מפני מפגעים רעים של רגשות קשים.

    אבל כאשר לא נחוץ מחקר מעמיק והמידע כבר קיים, אתה ממשיך עוד ועוד לצוד דברים מיותרים ונכנס לסחרור מתיש. לא פעם אתה ממשיך לחכות בסבלנות שנים, אחרי שאין כבר מזמן למה לחכות. כדי לראות בבהירות את התמונה הגדולה ואת פרטי הפרטים אתה מתעקש לא להיות מעורב אלא לצפות מהצד ולא שם לב שאתה עצמך לא נכנס אל תוך התמונה וכך מחמיץ את העיקר.

     

     אתה כל כך חסין שעמום של פרטי מידע יבשים שהפכת אותם לסוג של תרפיה ושל בריחה. האפשרות ליצור תמיד ובכל מקום אי של שקט, הפכה בידיך לכלי שנעשה בו שימוש תמידי ושלא לצורך. הוא הפך להיות הכלא שלי במקום מקום של חופש. האובססיה לבדוק כל הזמן כל דבר הפכה כבר מזמן לפרנויה חשדנית וחסרת מנוח.

זה יפה להקשיב אבל אתה צריך ללמוד משהו מאמנות הדיאלוג כדי לתקשר עם בני אדם חיים. הזיכרון הסלקטיבי המהיר מפספס לא פעם את מה שדורש התבוננות יותר איטית ומעורבות רגשית. עכשיו שאני מכוסה היטב בכיסוי חסין רגשות קשים, גם רגשות רכים לא יכולים לעבור. וככה מנעת ממני אוצר בלום, מקור אדיר של כוחות, של תבונה ושל חיבור.

 

הייתי רוצה להיות הרבה יותר מעורבת עם אנשים, להרגיש הרבה יותר נוח בחברה, ולקבל רגשות שונים וסותרים כחלק מהמכלול האנושי.  אתה כאילו לא מחפש רגשות, לא צריך אהבה, לא אכפת לך מה חושבים עליך, אבל מישהו רק יעז לדבר בטון מעט מזלזל, רק יהיה שקוע בעצמו ולא יביע את מלוא ההערכה להתנהלותך הרצינית, זה יתפרש כבגידה שדינה שממת עולמים.

 

אני חושבת שהיתרונות הענקיים שלך הופכים לעול, כאשר אתה מנסה לברוח מהפחדים שרודפים אותך. אז אתה גם ממהר להחביא אותי ולהשתלט על הכל. אני לא בטוחה שאני יודעת בדיוק איך לשכנע אותך שככל שאתה מפנה גב לפחד, כך הוא גדל יותר ויותר. שהדרך לעבוד איתי יחד, וליהנות מהכישורים המיוחדים שלך, עוברת באמצע הפחד, פנים מול פנים. 

 

כך גם יהיה לך קל יותר לוותר במקרה הצורך על זווית הראיה המיוחדת שלך, ולעבור לזווית מתאימה יותר, לפי המצב. אני מבטיחה לא לנצל את הנכונות הזאת כדי לנסות להיפטר ממך או כדי להוריד משהו מהחשיבות שיש לך בחיי.

 שלך לנצח
טלי


טיפוס 5 היקר והאהוב שלי,


                              
אני רוצה שתדע שאני מודה לך על שהיית איתי לאורך חיי ומקווה שתמשיך להיות איתי גם להבא. אולי ארצה שנעשה מספר שינויים, אך אל תדאג אתה תמיד תהיה הראשון אצלי.  

אני רוצה להודות לך על הסקרנות שעוררת בי. קשה לי לתאר את חיי ללא הסקרנות הרצון לחקור ולהתעמק בכל כך הרבה נושאים מגוונים ומעניינים שאתה ברוב חוכמתך הצלחת לנווט אותי אליהם. אני זוכרת את הימים שביקור בחנות סטימצקי היה מעלה חיוך גדול על פני וכשיצאתי משם עם שקית הקניות ידעתי שאני הולכת כעת ליהנות כמו שאפילו מספר 7 אינו יודע.

כמה הידע והרצון לחקור דברים הצליחו להשכיח ממני שעות שבהם ישבתי לבד או בין חברים או אנשים אחרים ששיחתם שיעממה אותי אבל אתה דאגת מראש שיהיה לי נושא שיעסיק אותי ולא אצטרך לסבול שיחות סרק או רכילות שמרעילה אותי. עוד דבר שאני מודה לך על כך זו היכולת להקשיב לאהובי או חברי ממקום ניטראלי לא מתערב וכך להאיר נקודות שאחרים לא שמו לב להם.

אבל לאט לך יש לי גם הרבה ביקורת עליך ולצערי במקומות האלו אתה הכבדת עלי מאוד ואני מצרה על כך רבות. ויתכן שנצטרך מידי פעם להיפרד. לא לימדת אותי לפתח שיחה קלה, הכל צריך להיות בעל משמעות ועם עומק, כמה קל לשחרר לפעמים את הראש וללכת אחר הלב.

האם שמת לב שכבר הרבה זמן אני לא קונה דבר בסטימצקי? האם לא שאלת את עצמך מה קרה לאישה הסקרנית אוהבת הדעת? אז אני אומר לך. לפעמים כל הידע והספרים שלך משמשים לי ככלא, אינטליגנטי אבל בכל זאת כלא, אני רוצה לצאת לטייל במחוזות אחרים ואולי להשתטות קצת אתה ודאי לא מבין על מה אני מדברת אבל הקלילות חסרה לי מאוד, ולאחר כל כך הרבה שנים שהייתי נאמנה לך אני רוצה לפעמים ללכת למחוזות השטות. יש לי הצורך, לפעמים, ולאחרונה יותר, להתעופף ולהיות חופשייה כמו צפור דרור. אז אל תכלא את הציפור שבי.

יש דבר או שניים שהייתי שמחה שתוותר עליהם לגמרי למשל: אל תחשוב שכל אחד רוצה להתקיף אותך ומיד אתה מכניס אותי למגננה. ואולי תקטין קצת את המרחב שאתה מצייר סביבי, אני כבר לא צריכה את כל ההגנות האלו שלך.

וזה לעת עתה אם יהיו לי עוד דברים לומר לך אז אכתוב לך עוד מכתב, 
בתודה ובהוקרה   

ציפי

טיפוס 5 יקר שלי,

 

ברצוני להודות על המתנות שהענקת לי ומשרתים אותי נאמנה; על הסקרנות האינטלקטואלית והרצון ללמוד ולהתפתח בתחומים שונים; על ההבחנה החדה והניתוח המדויק של מצבים שונים ותהליכים שאותם חוויתי; ועל קור הרוח שאני מגלה במצבי דחק מסוימים שבהם אנשים אחרים נתפסים לבהלה.

 

אולם, בשל חוסר רגישות אני נתפס לפעמים בעיני אחרים כטיפוס מתנשא, מנותק  ומרוחק, למרות שאני לעיתים מעוניין לפתח קירבה אישית או מקצועית עם אנשים אלה. כמו כן אינני נתפס בקרב האחרים כטיפוס פעיל, העושה למען הכלל ותורם ממרצו. אני גם לא מסוגל לבקש עזרה מאחרים, גם מאלה שקרובים אליי מאד.

 

לכן, מעתה ואילך, החלטתי לפעול יותר; להפוך ליותר אסרטיבי, ליטול את היוזמה בידי ולבצע. כמו כן אנסה להתקרב לאנשים באמצעות פנייה לרגשותיהם ובכך אפתח את התקשורת הבינאישית ולא אתפס עוד בעיני הזולת כמנותק.

 

שלך,
א
פי

 

מדען יקר שלי,

 

אני מודה לך על הסקרנות שאתה מעורר בי לנושאים חדשים שאני יכולה ללמוד, והתובנות שמגיעות אלי בעקבות כל לימוד ולימוד. עלי להודות שתובנות חדשות הן עדיין הדבר הכי מהנה ומעשיר וגורם אושר שאני יכולה להעלות על דעתי.

 

אבל מבלי משים עם כל הדברים המעניינים שאתה מביא לפתחי אתה גם סוגר אותי וגורם לי לחיות ב"בדידות מזהרת". נכון שלעולם לא משעמם לי אבל לפעמים אני רוצה לחוות גם חוויות אחרות.

 

אני רוצה לעניין אותך באתגר חדש שלאחרונה נהיה מאוד חשוב לחיים שלי. אולי לא שמת לב שאני מורכבת גם מגוף רגשי ופיזי. עד היום ניסית לגרום לי להתעלם מהגופים הרגשי והפיזי שלי, ולי זה גרם הרבה מבוכה ואי נחת. אתה יוצר בתוכי לחץ זמן שאיננו נחוץ ולא אמיתי ואז הגופים האחרים שלי מגיבים ואינני יודעת איך להרגיע אותם. וגם אתה לא בא לעזרתי במקרים אלו.

אני רוצה להציע לך עסקה, שנתחיל ללמוד לעבוד כצוות אתה והגופים הרגשי והפיזי שלי. אני בטוחה שנצא נשכרים מזה, חיינו יתעשרו בתובנות חדשות, חוויות ויכולת לשחק במגרש החיים ללא עכבות. אני ארגיש יותר מחוברת, מאוזנת ומלאת שמחה. לא ארגיש עוד לבד, ולא אפחד להביע רגשות, להיות ספונטנית פתוחה לסביבה ולחוות את כל מגוון הרגשות שלי ללא המגננה שלך. זה לא אומר שאינני מעריכה את כל מה שעשית למעני, לאורך השנים, אתה שמרת עלי כשלא יכולתי לשאת את כל האירועים סביבי, אבל היום אני רוצה לצאת מידי פעם מהקונכייה ולטייל במחוזות אחרים שקורצים לי ואני מאתגרת אותך לבוא עימי למחוזות הרגשות והתחושות אולי נמצא, ביחד, דברים חדשים שלא הכרנו עד היום. וכך נעשיר את חיינו המשותפים.

צילה

 

חמש יקר שלי,

 

קשה לי הכתיבה אליך כנפרד ממני, משום שאני כל כך רגילה אליך ואני ממש לא יודעת איך זה לחיות בלעדיך. אני מעריצה את היכולות שלך של חשיבה עקרונית ועמוקה, של צניעות והסתפקות במועט, של חוזק ועוצמה פנימית, של יציבות, של אהבת החכמה, של ישירות ואהבת האמת, של פרגון וכבוד לאחרים ושל רגישות מיוחדת ועדינה.

 

מאידך אני נלחמת בחולשות שלך. שתדע שאתה קמצן. קמצן בדיבורים, במחמאות, במילות אהבה, עידוד וניחומים. קמצן בביטוי הרגשות - בנישוקים, בחיבוקים, חיוכים וליטופים. קמצן במותרות והנאות – בקנית חפצים, במאכלים מיוחדים ופינוקים קטנים - כך סתם לפרגון.

 

אתה גם מופנם וסגור כל כך, לפעמים אני ממש רוצה קצת חופש להיפתח. מה אכפת לך? תן לי קצת מרחב, תשחרר קצת. אני רוצה להיות פתוחה ושייראו אותי שמחה ומאושרת. בינינו, כשאני משתחררת אתה יודע כמה זה נעים לי, אני אוהבת לחייך ולהיות שמחה, אוהבת ומאושרת, רק אתה מפריע לי. יש לך מין סטיגמה כזו, (סליחה, אבל מפגרת), שחושבת שאדם צריך להתנהל בצורה מחושבת ובקור רוח. לפעמים זה נכון וטוב, אבל לא כל הזמן. אז שחרר אותי , תן לי מרחב, תן לי להיות עצמי עם מה שאני רוצה ואוהבת.

 

ועוד דבר: התקשורת. אתה יודע, אחרים לא כל כך יודעים לקרוא אותך, אז תן לי ללמד אותך מעט יחסי אנוש ושב בצד ותלמד. מותר לי להסביר את עצמי בפירוט, אף אחד לא נמצא בראש שלי ומבין את המסקנות ללא ההסבר המקדים. גם רצוי שאני אראה לאחרים מה אני מרגישה (אני כבר יודעת שזה טוב לי – למרות שאתה כל הזמן מנסה להגיד שזו חולשה).

 

כל זה נכתב משום שאני רוצה להתקדם להיות אדם טוב יותר ולשפר את איכות החיים שלי. אז אני מוכנה להשתדל לעמול להתקדם ולהשתמש בכל התכונות הטובות שלך, אבל בחולשות אני צריכה קצת להיפרד ממך וללמוד לחיות בלעדיך. לפעמים זה קצת מפחיד, אבל אז מה, הרווח יהיה עצום.

 

שלך,
סיגל

 

למכתבים של שאר הטיפוסים...

אסנת ידגר
חלוצת השיטה בארץ ומייסדת המרכז הישראלי
חדשות ועדכונים
כללי
על האניאגרם
שירותים
אניאגרם בארגונים
מדיה
בניית אתרים בקוד פתוח
עקבו אחרנו
2010 © Enneagram inc, All Rights Reserved